ניסנוב נ' חברת דואר ישראל בע"מ ואח'

החלטה

בפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת, מונית שמספר רישויה 9174324 (להלן: המונית). התביעה הוגשה כנגד חברת דואר ישראל בע"מ, שרכבּה – משאית שמספר רישויה 1125263 (להלן: המשאית) – היה מעורב בתאונה (להלן: התאונה) וכנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, מבטחת המשאית.

בדיון הוסכם כי בשלב הראשון, אדון ואכריע בשאלת האחריות.

בכתב התביעה נטען כי ביום 3.9.2012, עת נסע נהג המונית בנתיב תחבורה ציבורית כדין, המשאית שנסעה לשמאלו, סטתה לפתע לתוך נתיב נסיעתו, פגעה בו והדפה אותו על אוטובוס שבדיוק היה ביציאה מתחנה.

בדיון העיד נהג המונית כי נסע בנתיב תחבורה ציבורית בדרך נמיר בתל-אביב בשעת בוקר. כשהגיע לאזור מלון רמת אביב, בקטע בו יש מפרצון לתחנת אוטובוסים, הואטה התנועה, ולפתע חש בחלק האחורי של מוניתו חבטה ("זבנג רציני") ולאחריה – "שפשופון קטן" בכנף הימנית של המונית. השפשוף נגרם מאוטובוס שיצא מתחנת האוטובוסים (עמוד 1, שורות 21-22 לפרוטוקול; עמוד 2, שורה 17 לפרוטוקול). עוד מסר הוא כי נהג המשאית יצא מרכבו, צילם "את הסטטוס" ואז החליפו השניים פרטים ביניהם (עמוד 1, שורות 23-24 לפרוטוקול). לשאלת בא-כוח הנתבעים השיב נהג המונית כי ראה את נהג המשאית רק ברגע התאונה (עמוד 2, שורה 10).

מטעם הנתבעים העיד נהג המשאית. על-פי עדותו, הוא נסע בנתיב הימני, הצמוד לנתיב התחבורה הציבורית, ופתאום הרגיש מכה בצד ימין של המשאית, אשר נגרמה בשל כך שנהג המונית "התחכך" בו. נהג המשאית תיאר כי ירד ממשאיתו לראות מה קרה וראה את האוטובוס "כמו שרואים בתמונה [נ/2] בולט מהנתיב שלו" (עמוד 4, שורות 23-29 לפרוטוקול). נהג המשאית שיער כי נהג המונית ניסה להתחמק מהאוטובוס ואז פגע בו, והדגיש כי לו עצמו לא היתה כל סיבה לסטות מנתיב נסיעתו, שכן התעתד להמשיך בנסיעה דרומה.

לשאלות בא-כוח התובעת השיב נהג המשאית כי לא ראה את המונית סוטה לכיוונו: "אני נסעתי ישר ופשוט הרגשתי אותה הוא בא מימיני" (עמוד 6, שורה 18 לפרוטוקול). כן אישר כי אף לא יכול היה "לראות את האוטובוס בולט, ואני לא יכול לראות אותו מאחורי אני נוסע ישר" (עמוד 8, שורות 2, 6, 10-12 לפרוטוקול). נהג המשאית ציין כי היה קדמי לנהג המונית ("אני הייתי קדמי אליו" – עמוד 7, שורה 20 לפרוטוקול), וכי נהג המונית "ניסה להשתחל ונתפס לי בגלגל, הוא ניסה להיכנס" (שם, שם). כשנשאל אם נהג המונית ניסה להכנס בזווית השיב נהג המשאית: "לא בזווית, כנראה הוא היה ישר, הוא ניסה לעבור ביני לבינו, ואז הוא שפשף לי את הגלגל הימני..." (עמוד 7, שורה 24 לפרוטוקול). כשנשאל איך יתכן שנגרם לנהג המונית נזק אם נסע ישר השיב כי "הוא הצליח לעבור עם החלק הקדמי, אבל פה הוא נתפס כי הוא סטה" (עמוד 7, שורה 27 לפרוטוקול).

נהג המשאית נשאל מדוע צילם רק את הנזק של המונית ולא את המיקום שלה, והשיב לעניין זה כי "המונית עמדה בצד ולא עמדה באמצע הכביש. לאחר המכה הוא עמד בצד אני עמדתי בצד" (עמוד 6, שורה 5 לפרוטוקול). בהקשר זה יצוין כי נהג המונית העיד כי לאחר התאונה, נהג המשאית "יצא עם מצלמה התחיל לצלם את הסטטוס אני לא יכולתי לזוז, הגלגל התפוצץ כתוצאה מהפגיעה נשארתי סטטי הוא צילם..." (עמוד 1, שורות 23-24 לפרוטוקול).

בסיכומיו טען בא-כוח התובע כי תמונות הנזק שהוצגו (ת/2) מתיישבות עם גרסתו של נהג המונית ולא עם זו של נהג המשאית, שכן "רכב שסוטה מנתיבו סוטה עם החלק הקדמי ולא עם החלק האחורי... אם היתה גרסתו של [נהג המשאית] נכונה היינו מצפים לראות נזק במוקד הקדמי, ולא במוקד האחורי... רגע הפגיעה הוא הרגע שלמעשה גורם את עיקר הנזק, רגע הפגיעה הוא בחלק האחורי" (עמוד 9, שורות 22-27 לפרוטוקול). כן טען הוא כי גירסתו של נהג המשאית באשר לאוטובוס הבולט, שגרם, על-פי הנטען, לסטיית המונית, היא פרי השערתו של נהג המשאית, ולפיכך אין ליתן לה משקל.

בא-כוח הנתבעות טען כי נהג המונית לא ראה את המשאית לפני התאונה אלא רק בעת המגע בין הרכבים, ומשכך – לא עלה בידי התובעת להוכיח את סטיית המשאית. מאידך, כך טען הוא, עלה בידי הנתבעות להוכיח את הסיבה (יציאת האוטובוס) לסטייתה הנטענת של המונית לנתיב המשאית. בא-כוח הנתבעות הוסיף וטען כי לא הוּכח כי מוקד הפגיעה הראשוני היה בחלקה האחורי של המונית, אלא "להיפך, השריטות הקלות בדלתות השמאליות של המונית, שהנזק הולך וגדל ככל שמגיעים לחלק האחורי של המונית, מעידים על סטיה של המונית והתקרבות לעבר המשאית...". לאמור: "המונית סטתה, מתחיל בשפשוף וככל שמתקרבים קדימה הנזק הולך וגדל... מדובר בתיק סטיה" (עמוד 10, שורות 12-17 לפרוטוקול).

לאחר ששקלתי את עדויות הנהגים, שאף הדגימו בפני את התאונה, בהתחשב בחומר שהובא בפני ובטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי עלה בידי התובעת להוכיח את אחריות הנתבעות לתאונה.

אין חולק כי שני הצדדים לתאונה – נהג המונית מזה ונהג המשאית מזה – לא ראו כיצד ארעה התאונה. גרסותיהם של הנהגים עומדות בסתירה חזיתית זו לזו, שכן כל אחד מן הנהגים טוען כי נסע ישר בנתיבו ולא סטה, וכי הנהג האחר הוא שסטה לעברו וגרם לתאונה. במקרה דנן, שוכנעתי כי יש לקבל את גרסתו של נהג המונית לקרות האירועים, לפיה נהג המשאית הוא שסטה לעברו.

10.לא ניתן ליישב בין הנזקים שנגרמו למונית לבין גרסתו של נהג המשאית. בתמונות נראה כי הנזק העיקרי למונית הוא בחלקה האחורי, אשר נמעך פנימה. הנזק, כך נראה, נוצר כתוצאה מגלגל המשאית (בתמונות ניכרת בבירור צורת הגלגל, הצובעת בשחור את הספרה 5 של המונית). בנוסף, נגרמו למונית פגיעות שפשוף קלות בכנף הגלגל הימנית הקדמית, מן האוטובוס. נהג המשאית העיד כי הוא היה "קדמי" אל נהג המונית, ש"ניסה להשתחל" (עמוד 7, שורה 20 לפרוטוקול). הפגיעה בחלקה השמאלי האחורי של המונית יכולה היתה להתרחש רק במצב בו המונית קדמית למשאית, ואולם, אם היה נהג המונית סוטה לנתיב המשאית כדי להתחמק מן האוטובוס, לא היו יכולות להיגרם הפגיעות בכנף הגלגל הימנית הקדמית של המונית. מאידך, הנזקים שנגרמו מתיישבים עם גרסת נהג המונית לפיה נהג המשאית הוא שסטה לעברו, מה גם שהפגיעות הקלות שגרם האוטובוס למונית מצידה הימני, מתיישבות אף הן יותר עם גרסת נהג המונית, לפיה היה בנסיעה ישרה בנתיבו, שכן השפשוף בכנף הגלגל הימני הוא כמעט אחיד. לא למותר להזכיר בהקשר זה כי נהג המשאית עצמו אישר בחקירתו כי "כנראה הוא [המונית] היה ישר" (עמוד 7, שורה 24).

אשר על כן, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים.

הדיון בשאלת הנזק נקבע ליום 2.3.14 בשעה 12:30.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ד, 05 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: